דבריה של ראשת המסלול פרופ' קרין נהון-
איך נראית תקווה?
כשאת רואה 65 תיכוניסטים מאילת במגמת בו״ם (ביטחון ומודיעין) מאילת, שבאו לביקור בחמ״ל האזרחי ובאוניברסיטת רייכמן.
יש להם ברק בעיניים והם שואלים שאלות עמוקות וחכמות, בלי הנחות.
ואז את יודעת שהתהליך נכון.
לפני 3 שנים, ביחד עם חברים רבים וטובים למסע, הקמתי את מסלול הדאטה, ממשל ודמוקרטיה בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן. הרעיון היה להכשיר את דור מקבלי ההחלטות לשירות הציבורי תוך עבודה ביקורתית עם נתונים, מידע, טכנולוגיות מתקדמות. במקביל פנתה אלי דבורה בכר, שלקחה באותם ימים חל״ת מהעבודה במשרד רוה״מ, והחליטה שהיא יורדת לאילת.
למה? לבנות מגמת תיכון שמלמדת תיכוניסטים לעבוד עם מידע.
מעין מודל צעיר יותר של המסלול שהקמנו ברייכמן.
דבורה ואני התחברנו מיד.
היה מאד טבעי שהמסלול באוניברסיטה יאמץ את התיכוניסטים מאילת.
וכך נוצרה חברות אמיצה בין שתי התכניות.
הדנא של שתי התכניות זהה: בינתחומיות, עידוד לחשיבה מחוץ לקופסה, לא רק הלימודים הרגילים בכיתה, אלא גם למידה התנסותית – להסתובב בארץ, לשמוע ולראות מה אחרים עשו ובעיקר להתנסות.
השנה הדור הראשון של הי״ב יתגייס וההתרגשות מרובה.
והנה הם הגיעו אלינו לביקור מאילת לשמוע על ההתגייסות האזרחית אחרי ה-7 באוקטובר בחמל האזרחי וכיצד הדינגים (ככה אנחנו קוראים לסטודנטים בתכנית הדאטה, ממשל ודמוקרטיה) וסטודנטים ברייכמן נרתמו לעזרה צבאית ואזרחית.
והם צעירים ומלאי תשוקה ללמוד.
שואלים שאלות חכמות.
זה לא קורה הרבה, ששואלים אותי שאלה ואני נשארת ללא מענה,
מן שאלה כזו שאתה אומר – רגע. לא לענות מיד.
זו שאלה שדורשת ליבון בתוך עצמך.
לא אחת, לא שתיים, שאלות רבות כאלה נורו במהלך היום בחלל האוויר.
רואים מיד את העוצמה בתכניות עם ליווי אישי, כאלה שמשלבות את הידע התיאורטי עם מפגש עם העולם האמיתי, ולא רק לימודים במסגרות הפורמליות הרגילות.
נותן הרבה תקווה בלב.
במיוחד בתקופה כזו.